פליטת CO2 בשקית קפה

בתזמון של 50 דקות מרגע טחינת קפה קלוי טרי.

אני עובד בתור קולה קפה. החלטתי להדגים מדוע יש צורך בשסתום חד-כיווני בשקיות הקפה.
כך הוא נראה:

בזמן הקלייה בפולי הקפה מתרחשות תגובות כימיות רבות שבמהלכן נוצר, בין השאר, גם פחמן דו-חמצני (CO2) שנעול בתוך התאים וביניהם. הוא נפלט בהדרגה החוצה באמצעות נקבוביות מזעריות. התהליך פעיל במיוחד במהלך 24 השעות הראשונות לאחר קליה, ואחר כך האינטנסיביות שלו יורדת בהדרגה.

לכן אם סוגרים את הקפה הטרי בשקית בצורה הרמטית, כעבור כמה ימים (עד שבועות) השקית עלולה להיקרע בשל ריבוי פליטת פחמן דו-חמצני שמתרחשת בתוך השקית. הפתרון הזול שהוא גם רחוק מלהיות מושלם זה לעשות חור קטן אי שם בפינה של השקית, אבל אז נוצרת בעיה אחרת: החמצן מבחוץ חודר לשקית הקפה, הקפה מחמיץ ומתיישן הרבה יותר מהר.

הקפה הקלוי הינו היגרוסקופי – דהיינו, בהיותו יבש מאוד ונקבובי, הוא מסוגל לספוג לחות וריחות מבחוץ, וזוהי סיבה נוספת לא לעשות חור בשקית הקפה בלי סיבה מיוחדת.
בתור מענה לצורך שנוצר, נולדה המצאה מעניינת – שסתום חד-כיווני. כך הוא נראה כשהוא מהודק בתוך השקית:



כאשר פחמן דו-חמצני מפעיל לחץ על אותו השסתום מבפנים, בעת לחץ מסוים עולה ממברנה דקה והשסתום יוצא החוצה.
עם זאת, אוויר רגיל לא יכול לחדור לשקית מכיוון שכל לחץ מבחוץ מצמיד עוד יותר חזק את הממברנה לדפנות השסתום.
הנה עוד פרט אחד קטן על העולם מסביבנו 😊